פרישה לגמלאות מאפשרת פרידה מהרגלים רעים ורכישת הרגלים טובים
בחיים כמו בחיים איננו מבחינים בפעולות היומיום אותן אנו עושים ובהשפעתן על חיינו. החיים בנויים מסט של הרגלים אותם אנו עושים מבלי להשקיע בהם מחשבה רבה. זו הרוטינה של החיים. ההרגלים מקנים לנו תחושת מסוגלות, תחושת ביטחון ותחושה של מסגרת ששומרת עלינו מפני מצבים לא מוכרים. לכן, בבואנו לבחון את תהליך הפרישה לגמלאות קיים הכרח לתת את הדעת לנושא.
היציאה לגמלאות מהווה נקודת מפנה בחיי הפורש ומחייבת אותו לבחון את אופן ודרך התנהלותו. על הפורש לשאול את עצמו שאלות הנוגעות לאורח חייו, סדר יומו, פעילויות שחשוב לו להמשיך ולקיימן ופעולות שהגיע הזמן להיפרד מהן.
פרידה מהרגל מחייבת במרבית המקרים החלטה מודעת על שינוי בהתנהגות, בדרך החשיבה או שינוי פעולה, בהן היינו מורגלים לאורך זמן.
במאמר זה נבחן את ההיבט של פרידה מהרגלים בקשר לתהליך היציאה של העובד לגמלאות ונשאל את עצמנו אלו יתרונות ניתן להפיק מהתהליך ואלו הזדמנויות טמונות בו.
סדר היום שלנו נובע מהעובדה שעלינו להגיע למקום העבודה בשעה שנקבעה ולסיים את העבודה בסיומן של שעות העבודה. ולכן אין לנו הרבה בחירה. ההרגל הראשון שלנו הוא השעה בה אנו קמים, סדר הפעולות אותן אנו עושים מרגע היקיצה ועד ליציאה מהבית. כאן יש בערך שבעה הרגלים אותם אנו עושים מבלי להשקיע בהם יותר מידי מחשבה.
קרוב לוודאי כי גם חיי העבודה שלנו מורכבים מסט של הרגלים ופעולות אותן אנו עושים מבלי להשקיע בהן יותר מידי מחשבה.
הפרישה לגמלאות, אם נרצה או לא, מחייבת אותנו להיפרד מהרגלים. היא מחייבת את הפורש לשאול את עצמו מאלו הרגלים הוא נפרד ועל אלו הרגלים עליו לשמור, בין אם בשל העובדה שיפסיק ללכת למקום העבודה, ובין אם אלו הרגלים בבית או בכל מקום שהוא.
מיפוי של הרגלים
מיפוי ההרגלים והעלאתם על הכתב מסייעים בידי הפורש להכיר בכל ההרגלים שהוא נתון בהם לאורך השנים. יש ביניהם הרגלים “טובים” והרגלים “רעים”. כתיבת ההרגלים מחייבת את הפורש להתמודד ולהכיר בהרגלים בהם הוא נתון. הפרישה לגמלאות היא הזדמנות לבחינת עצמו והרגליו. זו הזדמנות חד פעמית לפורש להצטייד בסט חדש של הרגלים שילוו אותו לאורך חייו מעתה ואילך – הרגלי תזונה, הרגלי ספורט והרגלים שעורכים גם שינויים בסדר יומו. הרגלים שישפיעו על שעות הפנאי, על הזוגיות ועל אורח החיים.
פרידה מהרגלים
פרידה מהרגלים הינה קשה מנשוא וכרוכה לא פעם בייסורים, גמילה של ממש. זו עשויה לחשוף את הפורש למצבי רוח ולתמורות נפשיות ורגשיות, ולמרות זאת יש חשיבות עליונה לפרידה מהרגלים. היא טומנת בחובה את ההזדמנות לפורש להצטייד בהרגלים חדשים שמתאימים יותר לגילו ולאורח חייו שעומד להשתנות. צרכי הפורש עומדים להשתנות ובהתאם לכך עליו לערוך שינויים גם בהרגלים.
הצטיידות בהרגלים חדשים
הצטיידות בהרגלים חדשים היא מלאכה מורכבת שמחייבת יצירתיות, העזה, פתיחות ונכונות לערוך שינויים. תהליך זה יעשה נכון אם הפורש יתייעץ ויסתייע באיש מקצוע, שכן מדובר בתהליך מורכב שיש לתכננו ולנהלו במטרה להפיק ממנו את המרב. קרוב לוודאי שפורש שלא יעשה כן יסגל לעצמו הרגלים שיובילו אותו לדעיכה ולחוסר חיוניות. נטיית המין האנושי היא לכוון לספקטרום של הרגלים שיהיו גם נוחים וגם לא קשים ליישום. לא פעם העובדה שאין יד מכוונת מובילה לרדידות ולשטחיות.
פרידה כפויה מהרגלים לעומת פרידה מודעת
בבואנו לבחון פרידה מהרגלים אנו מבדילים בין פרידה כפויה מהרגלים לפרידה מודעת מהם. פרידה כפויה מאופיינת באירועים אקסוגניים (חיצוניים) שאין לנו שליטה עליהם. לדוגמא: “כאשר אני מפסיק לעבוד, כל ההרגלים שהורגלתי אליהם בעת עבודתי יפסיקו מלהתקיים”. אין עוד חובה לקום בשעה מוגדרת בבוקר וגם הנסיעה בבוקר לעבודה נפסקת, וכן הלאה. לעומת פרידה כפויה מהרגלים, קיימת פרידה מודעת מהרגלים, לדוגמא: “אני מחליט להפסיק לעשן”.
המצב הנפשי אליו נקלע הפורש מפגיש בין העולמות של פרידה כפויה מהרגלים באותה הזדמנות שאורח חייו עומד להשתנות. העובדה שמסלול חיינו עומד להשתנות מזמינה אותנו להתנסות ברכישת הרגלים חדשים. “עד היום הייתי חייב לקום בבוקר ולנסוע לעבודה, כעת אוכל לקום בבוקר וללכת לשחות בים”.
פרישה לגמלאות טומנת בחובה שינויים משמעותיים בסדר היום ובאורח חיינו. ניתנת לנו הזדמנות בלתי רגילה למלא את חיינו בהרגלים חדשים במקום ההרגלים מהם אנו נפרדים. תהליך מודע, מתוכנן ומנוהל היטב של “ניהול הרגלים” יאפשר לנו תחושת התחדשות, צמיחה ויציאה לדרך חדשה.
הכותב הינו יועץ פרישה לארגונים ולעובדים
המאמר פורסם לראשונה במגזין עדיף מאי 2014.
