האם חודש מאי הוא החודש שבו נרשמה התחתית של שוק המניות הגלובאלי לאחר חמישה חודשים של ירידות
שערים? תשובה חד משמעית לשאלה זו אין כמובן לאף אחד אבל בהחלט ניתן לומר שבמהלך החודש החלו להצטבר
סימנים ראשונים לכך שהזינוק באינפלציה ברחבי העולם מגיע למיצוי. סימנים אלו הביאו לאנחת רווחה אצל
המשקיעים ולשינוי כיוון בשווקים בעשרת ימי המסחר האחרונים של החודש כך שחלק מהמדדים המובילים בעולם
רשמו במאי תשואה חיובית. פה המקום גם להזכיר ששוקי ההון ידעו בעבר להניב למשקיעים תשואות חיוביות ואף
גבוהות גם כאשר הריבית היתה גבוהה בהרבה מרמתה הנוכחית. חששות המשקיעים הם לא מרמת הריבית העתידית
אלא בעיקר מאי הודאות שאופפת את סביבת האינפלציה ואת מדיניות הבנקים המרכזיים ברחבי העולם.
בהיבט זה אין ספק שבחודש מאי חל שיפור מנקודת המבט של המשקיעים ברחבי העולם. מחיר הנפט אמנם חזר
לעלות לאור הסנקציות על הנפט הרוסי שמדינות האיחוד האירופי מתכוונות להטיל, אך במרכיבים אחרים של
האינפלציה נרשמה הקלה. כך למשל אינפלציית הליבה בארה”ב שאיננה כוללת את מחירי האנרגיה והמזון ירדה
בחודש אפריל בפעם השנייה ברציפות ועומדת על %9.4 ,זאת לעומת אינפלציה של %3.5 בחודש פברואר. בנוסף,
שיעור החיסכון של הצרכן האמריקאי ממשיך לרדת ועומד על %4.4 ,הרמה הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2008 ,מה
שמלמד על כך שבהלת הקניות שנרשמה בעולם עם היציאה מסגרי הקורונה, ודחפה את מחירי המוצרים השונים כלפי
מעלה, קרובה כנראה למיצוי. בהתאם לזאת, מספר בכירים בבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב, טענו במהלך
השבועיים האחרונים שעל אף שהריבית תמשיך כנראה לעלות בקצב מהיר בחודשים הקרובים, מדיניות זו תצטרך
להיבחן מחדש במהלך הרבעון האחרון של השנה. מן הסתם, במידה והפדרל ריזרב יעביר לקראת סוף השנה
למשקיעים מסרים מרגיעים הרי שהמגמה בשווקים תחזור להיות חיובית.
שינוי הכיוון בשווקים הביא גם לשינוי בביצועים היחסיים של אפיקי ההשקעה השונים. אם בתחילת השנה שוקי המניות
בישראל שנחשבים דפנסיביים יותר הניבו תשואות עודפות על שוק המניות האמריקאי הרי שבחודש מאי תמונה זו
התהפכה. באופן דומה, אם הירידות בשוקי המניות בארבעת החודשים הראשונים של השנה גרמו לפיחות חד של
השקל מול הדולר הרי שבחודש מאי ראינו את השקל חוזר ומתחזק. בנוסף, כדאי לציין גם שאם בשוק המניות חודש
מאי הסתיים בסופו של דבר טוב יותר מכפי שהיה נדמה תחילה, הרי שבשוק האג”ח התמונה היא אחרת. לאחר
הירידות החדות של אפריל ותחילת מאי, החלו להירשם פדיונות בהשקעות קצרות הטווח בקרנות הנאמנות. מכיוון
שחלק משמעותי משוק האג”ח הקונצרני בישראל מוחזק על ידי קרנות הנאמנות ולא על ידי גופי ההשקעה לטווח ארוך
כמו קרנות פנסיה או קופות גמל, פדיונות אלו הביאו לירידות חדות בתיקי האג”ח המקומיים.
ישראל
בניגוד לארה”ב, בישראל האינפלציה ממשיכה לצבור תאוצה כאשר עם פרסום מדד המחירים לצרכן של אפריל
האינפלציה האיצה ל-%4 .הסיבה העיקרית לכך היא שמצבו של הצרכן הישראלי טוב בהרבה מאשר זה של
האמריקאי או האירופי, שוק העבודה בישראל עדיין חזק מאוד והשכר הממוצע עולה בקצב מהיר יותר מהאינפלציה
כך שהכנסת העובדים לא נשחקת במלואה. עם זאת, החודש ראינו סימנים ראשונים להאטה בסקטור ההיי-טק, האטה
שעשויה להיות לה השפעה רוחבית על המשק כולו. לכן, סביר להניח שגם במשק המקומי נראה את האינפלציה
שתגיע לשיא בחודשי הקיץ, מאטה לקראת סוף השנה. בנק ישראל שהעלה החודש שוב את הריבית במשק לרמה
של %75.0 צפוי להמשיך ולהעלותה גם במהלך החודשים הקרובים. עם זאת גם בנק ישראל יחל כנראה לשנות את
כיוון המדיניות שלו ולהאט את קצב העלאות הריבית לקראת סוף השנה .
